תשלום לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות - האם זה הסוף?



25/10/15

האם בהצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 משרד האוצר "עושה סוף" למחלוקת רבת השנים עם רשויות המס בישראל, באשר לדרך שיש למסות תשלומים לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות ?


האם זה הסוף למחלוקת בסוגיית אופן המיסוי של תשלומים לפי הסכם בין עובד למעביד להתחייבות לאי תחרות ?

עבור כל מי שלא מכיר את הנושא, נתחיל בהקדמה, כי יש מחלוקת עם רשויות המס בישראל, עקבית, החוזרת על עצמה בכל פעם בה מקבל עובד "לשעבר" תשלום בתמורה להתחייבות לאי תחרות: האם מדובר בתקבול הוני החייב במס בשיעור קבוע (מס רווח הון) או שמא מדובר בתקבול פירותי המצטרף להכנסה מיגיעה אישית החייב במס שולי ?


1. בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) משרד האוצר ביקש לעשות סוף למחלוקת זו בדרך של תיקון חקיקה, מה שלא יצא לפועל בסופו של דבר.
2. כעת, בהצעת התקציב הנוכחית (לשנים 2015-2016) משרד האוצר מבקש פעם נוספת לעשות סוף למחלוקת זו בדרך של תיקון חקיקה. במידה ואכן בסופו של דבר יבוצע תיקון זה בפקודת מס הכנסה, לאחר שנים רבות של אי בהירות לכאורה (לטענת רשויות המס בישראל) ודרישה מעשית להתייחסות ספציפית לכל מקרה ומקרה, יוסר נטל ההכרעה בסוגיה זו מכתפי השופטים בבתי המשפט, (הכרעה בסוגיה מקצועית ומשפטית לה הם נדרשים בכל פעם מחדש).

בשורה התחתונה, לאחר תיקון החקיקה באם אכן יושלם: התמורה הכספית להתחייבות לאי תחרות תמיד תיחשב כתקבול פירותי המצטרף להכנסה מיגיעה אישית, החייב במס שולי.

(כמובן, על החלופות השונות וההשלכות הנוספות היוצאות מקביעה זו, דהיינו האם מדובר בשכר עבודה נוסף לכל דבר ועניין ? חבות בתשלום נוסף של דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מעבר למס השולי ? האם מדובר במענק פרישה נוסף לכל דבר ועניין ? על חלופות המיסוי שלו, הזכות לממש את הפטור ממס המגיע עד התקרה על מענקי פרישה, הזכות לפריסה או לרצף זכויות פיצויים ועוד...).

באופן מעשי, אם עד לנקודה זו דברינו לא היו ברורים, הרי שמדובר בשינוי ממשי לרעת הנישום. (למעט מקרים חריגים).

במילים פשוטות, לפי גישת האוצר הבאה לידי ביטוי בשתי הצעות התקציב האחרונות:
• אין עוד רלבנטיות למציאות העסקית המורכבת בה אנו חיים,
• אין היתכנות כלל וכלל למצבים בהם הקשר והיחסים בין תאגיד בעל אינטרסים מסחריים בשוק תחרותי, לבין עובד "לשעבר" שלה, מתנהלים במקביל בכמה מישורים ולא רק במסגרת יחסי עובד מעביד גרידא,
• אין עוד חשיבות לעובדות ולפרטי המקרה הספציפי.
• אין עוד לגיטימיות לטענות מקצועיות ולדיון מקצועי ממשי.
• כולם ללא יוצא מן הכלל, אנשים מניפולטיביים המבקשים "לגנוב" באלגנטיות כספים מקופת המדינה, בדרך של הקטנת תשלומי המס להם הם נדרשים. ממש כמו פעם, כמו שנהוג היה לומר על מסדר חולים בצה"ל, מאחר ותמיד יש גם כאלו, שלא באמת חולים, פשוט בוחרים שלא להאמין לאף חולה, בהגדרה, בצורה גורפת.
מיותר לציין כי לעניות דעתנו, לא זו הדרך הראויה לעשות סוף למחלוקת רבת השנים, לה יש צדדים לכאן ולכאן. כמו כן אין זה פתרון הוגן ונכון מקצועית, משפטית וכלכלית וייתכן ובהמשך נהיה עדים לסלילת דרכים משפטיות חדשות, לתקוף את הוראת החוק שתהא והקביעה הגורפת כי לתשלום מסוג זה יש רק "אופי אחד" ודרך אחת למיסוי אותה ההכנסה.

אין אנו יכולים שלא להביע שוב, את הביקורת העקרונית שלנו, עליה אנו חוזרים בשנים האחרונות, כי גישת האוצר הבאה לידי ביטוי בשתי הצעות התקציב האחרונות, היא גישה אותה לבטח גם הפעם, מובילה רשות המסים בעצמה. לא ייתכן שהרשות המבצעת, האמונה על האכיפה והגבייה היא זו שתיזום ותוביל בעצמה את הרשות המחוקקת בהליכי חקיקה, בדומיננטיות היוצאת מגדר הסביר, שהציבור אינו ער לה, תוך נקיטת עמדות חד צדדיות שאינן מאוזנות, הנגועות באינטרסים מובהקים, פופוליזם חברתי ואווירת "שנאת" בעלי ההכנסות הגבוהות במדינה ללא כל הבחנה בין נושא לנושא או בין מקרה למקרה... מדיניות שאינה בהכרח משקפת עמדות מקצועיות "טהורות" המביאות בחשבון כי ייתכנו מצבים בהם הנישום ראוי (מבחינת פרשנות מקצועית גרידא) לשלם מס בשיעור אחר/מופחת מהרגיל, מדובר בהתנהלות ללא רסן, אנשי רשות המסים פעם אחר פעם "מאכילים" את פקידי האוצר וחברי הכנסת בהצעות לשינויי חקיקה, שכל מטרתן גביית מסים נוספים ללא הצדקה ממשית.

להלן ציטוט הסעיף הרלבנטי בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) אליו מפנים גם בהצעת התקציב הנוכחית:

"5. ייקבע מיסוי של הכנסות במסגרת סיום יחסי עובד ומעביד, הפסקת שירותים ובמסגרת מכירת מניות, לרבות בהקשר של "אי תחרות", כך שבמסגרת סיום העסקה, או סיום יחסי עובד מעביד, או בהפסקת מתן שירותים, במישרין או בעקיפין, יסווג תקבול כאמור כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד. בהתאם לכך, הכנסה זו תמוסה בשיעור מס שולי. במקרים של מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. במקרה זה, ההכנסה תמוסה בשיעורי מס של רווח הון ולא תותר הוצאה בידי המשלם".

להלן ציטוט מתוך דברי ההסבר לסעיף הרלבנטי בהצעת תקציב המדינה הקודמת (לשנת 2015) אליו מפנים גם בהצעת התקציב הנוכחית:

"לסעיף ה' - מוצע להבהיר כי כל סכום או מענק שהגיע לידי יחיד אגב יחסי עבודה, לרבות פרישה, או אגב הפסקת מתן שירותים, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה סכומים ששולמו לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק או יתחרה בו בדרך אחרת, יראו אותו כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1), או כמענק פרישה, לפי העניין. זאת במסגרת הכלל כי "הטפל הולך אחרי העיקר". עוד מוצע לקבוע, כי במכירת מניות של בעל מניות מהותי, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעת המניות. במקביל, מוצע לתקן את סעיף 32 לפקודה, כך שלא תותר הוצאה שוטפת בידי הרוכש בגין רכישת המניות מבעל המניות המהותי, אלא במכירת המניה".


מדובר בדיעה אישית בלבד. אין מדובר בחוות דעת משפטית. מאמר זה מובא כאן לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.



<< למאמר הקודםמאמרים נוספים

צור קשר






חדשות TheMarker
סמארט אגרו השקיעה כ-2 מיליון דולר בבטרסידיס בנובמבר 2020 ובמארס השנה, לפי שווי של 18 מיליון דולר

במסגרת העסקה המסתמנת, אל על תרכוש את מניות ארקיע בתמורה להקצאת ניירות ערך של אל על לבעלי המניות של ארקיע

חברות הנדל"ן המניב חתמו עם חברת הסייבר על הסכם שכירות לתקופה של חמש שנים בפרויקט לנדמרק בתל אביב ■ קאטו נטוורקס תשכור שש קומות בשטח של כ-16.5 אלף מ"ר

תאגיד TPR ישקיע 20 מיליון דולר בחברה שמקימה ביפן יצרנית המנועים הלינאריים הישראלית ■ יו"ר אקוואריוס: "שיתוף הפעולה בין החברות יקצר את הזמן להטמעת המוצרים שלנו בשוק היפני"

החברה השיקה פתרון פיזיותרפיה חדש, שיוביל לחיסכון משמעותי בעלויות הטיפול למעסיקים ולתוכניות שירותי בריאות

הצעת חוק חדשה צפויה לשפר את תנאי הפוליסה של לקוחות בחברה הערבית - ולתקן אפליה שנמשכת שנים ■ יוזם החוק, ח"כ מיקי זוהר: "יש לחוק תמיכה מצד הרשימות הערביות. כל מי שמאמין בערך דמוקרטי בסיסי צריך לתמוך"

חברת הנדל"ן שבשליטת חיים כצמן, המחזיקה ב-75% ממניות אטריום, תרכוש את יתרת מניותיה - ותמחק את החברה מהמסחר באירופה ■ הרכישה תכניס את גזית גלוב לתחום המגורים להשכרה

החברה מכרה דירות בכ-2.4 מיליארד שקל ■ מחיר המכירה הממוצע לדירה ברבעון השלישי עמד על 2.6 מיליון שקל לעומת 1.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2020

הצמיחה בסין ברבעון השלישי נפלה מ-7.9% ל-4.9% ■ צירוף של אתגרים חיצוניים ופנימיים בסין משקף בעיות דומות במדינות רבות


המטבע הדיגיטלי הפופולרי צובר מומנטום, בעוד המשקיעים ממתינים לאישור תעודת סל של שוק הקריפטו, שהמסחר בה צפוי להתחיל השבוע ■ חובבי ביטקוין בטוחים: תעודת הסל תמשוך משקיעים מוסדיים שעד כה לא קנו מטבעות דיגיטליים

פעם דלק רכב היתה ידועה כיבואנית מזדה - כיום היא קרן הון סיכון, גילעד אלטשולר בשיחת ה"חטאתי טעיתי" המסורתית ואיך יוצאים מבור פיננסי? ■ על מה ידברו הבוקר בשוק ההון

אירופה נסגרה בירידות ■ הברנט נסוג משיא של שלוש שנים ■ פורד תשקיע 300 מיליון ד' במפעל לחלקים לרכב חשמלי באירלנד ■ כלכלת סין צמחה ב-4.9% ברבעון שהסתיים, מול צפי לצמיחה של 5.2% ■ הביטקוין נסחר ב-61 אלף דולר ומתקרב לשיא ששבר באפריל

מעצרו של שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן הבכיר בבנק ההשקעות ווליו בייס, חושף את ניגוד העניינים הקיים בין עבודת החתמים לאנליזה ■ האם נדרש עוד בדק בית, או שאולי הדיסקליימר שאותו מפרסמים החתמים כחלק מהאנליזה לשוק מספיק?

בשנים האחרונות גדל תיק ההשקעות של דלק רכב במאות אחוזים, וביוני הגיע שוויו לכ–620 מיליון שקל — לאחר השקעות מוצלחות באינוויז והיילו ■ ואולם נטישת משקיעים את חברות הספאק כיווצה את שווי ההחזקות של החברה ושל בעל השליטה גיל אגמון — שהשקיע אישית ב–REE ובאקסיליון

אדם ללא ילדים ציווה את כל רכושו, הכולל תיק השקעות גדול ונכסים נוספים, ליועץ ההשקעות שלו ■ אחיותיו מתנגדות לקיום הצוואה - וטוענות להשפעה בלתי הוגנת מצד יועץ ההשקעות ■ היועץ: "אסופת שקרים. חברותי עם המנוח היתה קרובה וארוכת שנים"

בחקירתו של האנליסט שי ליפמן מווליו בייס, חוקרי רשות ניירות ערך ינסו לברר, בין השאר, אם הוא רכש מניות יום לפני פרסום המידע על העסקה, כמה מהותי המידע לחברה - ומה היא ידעה ומה הוא ידע בעניין

חברות האנרגיה הסולארית הישראליות סובלות מירידה בתשואותיהן בשוק המקומי — ונכנסות בהמוניהן לשוק האמריקאי העצום ■ המגמה הזו עדיין לא מסכנת את ההשקעות בישראל — אבל יש כמה דברים שהחברות צריכות לדעת אם הן חולמות לכבוש את אמריקה

מה עושים כשהחזרי ההלוואות מכבידים ואינם מאפשרים קיום בכבוד? האם כדאי לנהל מו"מ מול הבנקים או שעדיף להפסיק לשלם חובות? מתי מומלץ הליך פשיטת רגל? ■ הוריו הקשישים של ר' לא חסכו לפנסיה ומצבם קשה; כיצד ניתן להצילם? ■ שאלות ותשובות

יאיר אבידן הופיע היום לראשונה בדיוני ועדת הכלכלה על רפורמת הבנקאות הפתוחה - והציג עמדה דומה לזו של פייבוקס ■ "אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים"


משרד ראשי: שד' פל-ים 2, בניין ברוש, קומה 1, חיפה מיקוד 330951      טלפון: 04-8644555
נבנה ע"י WebEmpire חנות וירטואלית